הכרעת דין בתיק ת"ד 7860-09-11

האישום

1.                  כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גרימת תאונה, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: " התקנות"); סטייה מנתיב נסיעה, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות; גרימת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961 (להלן: " הפקודה"); רשלנות, עבירה על סעיף  62(2) לפקודה; ומהירות, עבירה על תקנה 51 לתקנות.

עובדות כתב האישום

2.                  על פי המתואר בכתב האישום, ביום 21.05.11 בסמוך לשעה 06:15 נהג הנאשם ברחוב רקנטי מכיוון כללי מחסום רמות לכיוון רחוב יגאל ברכב פרטי מסוג דייהטסו. עת הגיע הנאשם בסמוך לעקומה ימינה נהג ברשלנות ובמהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, סטה ימינה, עלה על המדרכה, פגע בברז כיבוי, התדרדר והתהפך מגובה של מספר מטרים לרחוב חיים גרינברג, הרחוב המקביל. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם בגופו חבלה של ממש וכן כלי הרכב המעורב וברז הכיבוי ניזוקו.

תשובת הנאשם

3.                  הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי התאונה ארעה שלא באשמתו ולא בשל רשלנותו.

4.                  להגנתו טען הנאשם כי, יתכן והתאונה נגרמה כתוצאה  מכשל ברכב. עוד טען הנאשם כי קיימת בעיה בדרך שכן זו לא הפעם הראשונה בה מתרחשת תאונה באותו המקום ומשכך, העירייה החליטה להקים גדר ובמפרים במקום לאחר מועד התאונה. לטענת ההגנה גם אם הסיבה לתאונה נעוצה בנאשם, הרי שזה נובע מחוסר ניסיונו בשל היותו נהג חדש בעל ותק נהיגה של כ- 4 חודשים בלבד נכון למועד התאונה ולא בשל רשלנותו.

הראיות

5.                  מטעם המאשימה העידו מר נדב צור חברו של הנאשם אשר נסע עימו ברכב במועד התאונה (להלן: " החבר") ורס"מ אילן יוסף, בוחן התנועה שערך דו"ח בוחן (ת/5), גבה הודעת הנאשם (ת/7) וגבה הודעת החבר (ת/12) (להלן: " הבוחן"). כמו כן, הוגשו בהסכמה חוות דעת מומחה לצמיגים (ת/8) ותעודות רפואיות (ת/9).

6.                  מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו; מר ארביב עמר אשר מתגורר בסמיכות למקום התאונה (להלן: " השכן") ומר ולדימיר טפליצקי סגן ממונה על הסדרי התנועה בעיריית ירושלים, אשר היה מעורב בהחלטה להקים את הגדר והבמפרים שהוקמו ברחוב רקנטי לאחר מועד התאונה (להלן: " מר טפליצקי").

דיון והכרעה

האם הנאשם התרשל בנהיגתו?

כלל הדרך- הנאשם סטה מנתיבו וחזקה שהתרשל

7.                  אין מחלוקת לעניין האופן בו אירעה התאונה. בהתאם למתואר בכתב האישום, רכב הנאשם סטה מנתיבו ימינה, עלה על המדרכה, התדרדר והתהפך מגובה של מספר מטרים. בנסיבות אלו, יש להחיל בענייננו את החזקה העובדתית בדבר " כלל הדרך ". הלכה פסוקה כי סטיית נהג מנתיב נסיעתו יש בה הוכחה לכאורה לרשלנות נהיגתו. עתה על הנאשם הנטל להוכיח מהן הנסיבות אשר בעטין סטה, וכי לא התרשל אלא שגורם אחר שלא בשליטתו גרם לסטייה [ראה: ע"פ (י-ם) 1713/93 בוקובזה נ' מ"י (פורסם בנבו, 7.6.93); ע"פ (מחוזי ירושלים) 6260/02 ציון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.7.01); ורע"פ 6842/02 ליאת יהודה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6842/02)."

גורם הסטייה

8.                  מחוות דעתו של הבוחן  (ת/5) ומהעדות שמסר בבית המשפט עולה כי לא נמצא כשל בגורם הדרך ולא בגורם הרכב. בהתאם לדו"ח הבוחן הוא סרק את הכביש בכיוון הגעת רכב הנאשם לעקומה ואת העקומה עצמה ולא מצא כל מפגע שיכול להביא לאיבוד שליטה או החלקה.

9.                  הבוחן ציין בחוות דעתו ובמזכר (ת/6)  כי ביצע ניסוי נהיגה בכיוון נסיעת רכב הנאשם. במהלך הניסוי עבר את העקומה במהירות של 70 קמ"ש והרכב לא ניזרק ולא איבד שליטה.

10.             בעדותו לפניי הדגיש הבוחן, כי רכבו של הנאשם היה תקין מבחינה מכנית לחלוטין וכי לא הייתה כל תקלה  " בדקתי את הרכב הגה ובלמים והכל נמצא תקין" (עמ' 3, ש' 15 - 16). כמו כן, העיד הבוחן כי  בדק גם את 4 הגלגלים של הרכב ובכולם היה לחץ אויר למעט גלגל ימני קדמי אשר נשלח לבדיקה ובהתאם לחוות הדעת של המומחה, ד"ר איתמר שרון, גם גלגל זה היה תקין עובר לתאונה לא כשל ולא איבד אוויר.

11.             עדותו של הבוחן הינה עדות מקצועית ומהימנה. עדותו לא נסתרה והנאשם לא הביא כל ראיה שיש בה כדי לסתור את מסקנות הבוחן ואשר יכולה להביא למסקנה בדבר כשל בדרך או ברכב שהיו לטענתו הגורם לתאונה. הרי הרכב שוחרר לידי הנאשם ובאם רצה להוכיח כשל כלשהו ברכב היה עליו לעשות כן על ידי מומחה מטעמו. לא זו אף זו, הנאשם לא הביא כל ראיה להוכחת טענתו כי התאונה ארעה בשל בעיה הקיימת בכביש. כמו כן לא הוכחה טענת הנאשם כי ארעו מספר תאונות באותו מקום. מר טפליצקי העיד בפני כי " ההחלטה לבנות פסי האטה לא נבעה בגלל התאונה אלא עקב בדיקות שוטפות של מחלקת הסדרי תנועה, בידיעה שקיימת תופעת נסיעה מעב ר למהירות המותרת..." (עמ' 12, ש' 25 - 26).